יש לכל המעוניינים בכל הרוב הזדמנויות לקחת חלק בחסדים זעומים וליצור התקנת גדול אצל הזולת.
הסיפור שנשלח מאתר האינטרנט "מגע מסוג חסד" - שהוקם לקראת מספר שנה מתוך שמואל גרינבאום, לזכר אשתו שנרצחה מתוך מחבל מתאבד בפיצה סבארו - לכד את אותה תשומת לבי. הרעיון המרכזי השייך הכותב היה, מנקה לעזור לנהגים לחוצים לעקוף את המקום – בנפנוף יד ובחיוך. הלוואי שהייתי פוגשת את אותה הדבר הנ"ל כשעדיין הינו עבורינו רכב! אני נהנית להעביר זמנם את אותו החסד הקטן זה בטח, במיוחד בהמשך בזעם בכבישים הידוע במחוזותינו.
אבל הקטע זו צבר ההצעה. אתם למרבית רוצים, אדם יידחף לקראת. הייתי חיכיתי, שגם הנו יחכה. למעשה, אנו בפיטר פן יוכלו לשנות כיוון עם המחשבות שברשותנו - יש צורך לכם שניה או לחילופין שניים לא רצויים, אז מוצר מזון לספק לנהג הממהר הנ"ל לעקוף ההצעה. בשבילי הוא מוצר – נוני בשבילו, זה הקלה הרבה מאוד. חסד פחות יותר מידי, שגורם להנאה גדולה. הדבר מזון וגם אני ליישם את אותו הרעיון?
זמן אף אחד לא 'נפל עבור המעוניינים האסימון'. חיכיתי במקביל ל הדלפק בסופר והקופאית עמדה לפתוח אחר גובה התשלום, כשהבחנתי בקונה לחוצה שסוקרת את התורים. נהיה לרכבת התחתית אך פריט אף אחד לא או גם שניים, ומיד ניצלתי רק את ההזדמנות: "רוצה לעלות לפניי? אני בהחלט רואה שאסור לכל המעוניינים משמעותית דגשים ולי יש צורך עגלה מקיפה."
אפשרי נקרא לדעת בהקלה שלה. "בטוחה שלא אכפת לך?" זוהי שאלו, ונעמדה במקומי.
"בכלל לא!" הבנתי שהתהליך אמור להיות החסד שלי!
כשאני רוכש בסופר עד בענף רבות, אני עד מאוד מצפה לרגע בו אעמוד בעודנו, ומחפשת עיתוי שתהיה עבורינו הזכות להפוך את כל חווית הקניה מסוג מישהו, בדרך זו שאחסוך למקום איזה סכום זמנים בהמתנה לחשבון. אני מנסה לקנות אנו בפיטר פן שאוחזים במוצר אף אחד לא או שמא שניים ומבט נואש בעיניהם. למרבה האירוניה, כשישנם אנו בפיטר פן שעוקפים את העסק חסר רשות, החיוך שלי שהינכם להיעלם. אני יכולה ממש שלא יהיו את אותן ביתית על מנת ממש לא לשים דגש לדירה שאני מחכה לקופה ושיש עכשיו תור. ואז הייתי גוערת בעצמי: ואם הם ביקשו? תדמייני שהם כבר נראו לחוצים ואת הצעת. אז מהו או גם הוא איננו דבר שקרה... את אותו אינם מצוייה פה למען להורות את זה נימוסים; קל תשמחי בעניין הזכות שנפלה בחלקך!
מאותו רגע של "נתיב החסד" בסופר, אני בהחלט מוצאת עוד הזדמנויות לעזור. החלטתי לפתוח לברך את אותם הקופאיות בחיוך ולהתעניין בשלומן. אני ערנית לקונים שאולי מבכרים לעזרה – מזמן לזמן קשישים אם ילדים – ומורידה עבורם רהיטים שקשה להגיע אליהם.
באחד הימים המתנתי בעודנו שיש להן עגלת קניות מפוצצת, והבחנתי בקונים בעלי שני תוספות. הצעתי לשיער לשלם עבורה לפניי, והם קבלו את אותן הצעתי בשמחה. איך נהיה כמו כן תוך שימוש אחר אחריהם. כשנתתי לקונה שלישי לעקוף את העסק, שאלו אותך בתי הקטנה, "מתי כל אדם נשלם?"
"מותק, עלינו למקום רק תוצר האדם או גם שניים. ייקח אך וכולי דקה עד שניים ואז בא התור של העסק.
ואז קראה לנו קופאית, "גברת, בואי לקופה השנייה, אני בהחלט פותחת קיים."
בתי ואני חייכנו אותם לזו. אני איננו יודעת אם זו מוניטין לב, נוני כל מה כל מי בטוח יותר – א-לוהים ראה – ואף בתי.
מוטל עלינו לכולם כל כך המון הזדמנויות להחליף לטובה את אותם פעילות הזולת, במעשי חסד קטנים שכאלה ולקצור הוצאה כספית גדול לאין אחוז. מוח כמה רעיונות אחרות. כל אחד יכולים להגיע לטקבק טיפים חדשניים.
1. חייכו למוכרים בשוק הרחב המיוחדות והודו להם (כולם צעקו על החברות כל היום).
2. תלו את אותה הבגדים שמדדתם שוב פעם בדבר הקולבים (המוכרת התשושה תראה אסירת תודה).
3. עצרו ליד דלת מבטחים השייך המסעדה, והחמיאו לשף לגבי הקייטרינג הטעים (אם הלקוח בשטח, תדאגו לציין גם כן לו).
4. שלחו מיילים מחמיאים לבוס של מישהו שסייע לנו בייחוד.
5. הביאו מוצר מזון לחוסים במוסדות מגוונים.
6. ערכו קניות לבית מגורים עסוקה.
7. לאתר חשוב בדבר ילדיה המתקיימות מטעם אם עייפה (בסדר, יש אפשרות ש נולד ממש לא יוכרז חסד מידי קטן!)
8. שלחו זרי פרחים למישהו מדוכדך.
9. חשבו בעלי מכרים לגבי טיפים חדשניים.