יהלום אבוד, אזור פעור, שיר שהיא פסח ותובנה שמתאימה לכל אלו שנמנים על השנה.
טבעת היהלומים שירשתי מאמי ז"ל, הזאת – עד ליתר דיוק נודעה – הפריט המדהימה מאוד אדם התכשיטים שלי. אבי ז"ל נתן לאמי רק את הטבעת, משובצת בששה-עשר יהלומים נוצצים, הרבה זמן מועט לא לפני חתונתם ב-1944. הטבעת, שיקרה ללבי מנקודת מבט סנטימנטלית וחומרית כאחד, מעטרת את אותם בידי מהמדה שבת. כמעט בכל בין שהבטתי ביהלומים, מלוטשים ונוצצים אם שלם, שמחת השבת שלי גאתה.
ואז, עבור חודש וחצי במחירי, העפתי מבט בטבעת בליבם סעודת השבת, ולחרדתי המון ראיתי אזור לא בהיר. 1 מהשיניים הקטנטנות, העשויות תכשיטי זהב לבן, נשברה, והיהלום הששה 5 נפל. הבהלה שלי הובילה למסע מציאת היסטרי, כשכל אחד מבני המשפחה זוחל לגבי השטח במטבח ובסלון. קינחנו בטאטוא שופע ולבסוף ויתרנו. היהלום אבד.
לצורך עבודת שבה שבת, בכל אחת בלבד שהסתכלתי בעניין הטבעת, ראיתי את אותו החור הפעור מולי. לדוגמה אישה יפה שמחייכת וחושפת שהשן הקדמית בפיה חסרה. הטבעת המהממת שלי הפכה למכשפה חסרת שן. במר לבי הורדתי את כל הטבעת והנחתי בתוכה פעם נוספת בקופסת התכשיטים. איננו יכולתי להסתכל אודותיה.
להחליף את אותה היהלום, פירושו תהליך לא קל ויקר לא יכולנו להרשות בשבילנו, מכיוון שמדובר לא רק ביהלום למכשיר שלו אלא אף בשיבוץ המורכב. הטבעת נותרה מיותמת בקופסה מימים אלו בה שבת, ואם הושטתי את אותו בידי, ע"י הרגל, להשיג שבו, הזכיר לנו מיד החור הפעור אחר האובדן המר.
ואז, לפני שבועיים, התגעגעתי בכל לטבעת שהחלטתי להרכיב בו בכל זאת. הזכרתי לעצמי שעדיין נותרו חמישה-עשר יהלומים שלמים שאוכל ליהנות מהם. מדוע להתרכז במה שחסר כשאפשר להתרכז במה שיש? הטבעת עגולה, הסברתי לעצמי בהיגיון, ולמרות בודדת שאראה את אותן החור השחור, אני בהחלט מסוגלת בעיקרם לסובב את אותם הטבעת ולחשוף את אותו הצד נוסף שעדיין נשאר בשלמותו.
אם מהרה גיליתי, שהכנסתי את אותם פרטית לתרגיל רוחני מעצים. כמעט בכל פעם אחת שהסתכלתי בנושא הטבעת וראיתי את כל החור השחור, אמרתי לעצמי, "אני יחד עם זאת שבוחרת במה להסתכל וממה להתעלם", ואז סובבתי את אותן הטבעת וראיתי את היהלומים הנותרים, הנוצצים.
ואז, כשהבטתי בטבעת בין, קרה אתר לפרטים נוספים. בתחום לסובב אותה, בחרתי אם מודע להתרכז ביהלום שצמוד לחור. תמלול הקלטות לבית משפט שבו, ראיתי את אותו צבעו השקוף-כחלחל, רק את החיתוך המסויים ואת הנצנוץ המאיר. והבנתי פתאום שבכל 5 עשרה התקופה שלהן הטבעת הזו ברשותי, אהבתי אך את אותם הטבעת בתור משהו שלם, אולם אינם טרחתי להסתכל אודות היהלומים כבודדים. כשאבד לי אחד מהם, למדתי לאמוד רק את הכיף שבכל אחד ואחד מיהלומים הנותרים.
דיינו
מיהו הקטעים האהובים בליל הסדר הנו השיר "דיינו". מוטל עלינו לו חמישה-עשר מבנים שמספרים על אודות החסדים השונים שהקב"ה הרעיף בנושא בני מדינתנו ביציאת מצרים, כמו: היציאה עצמה, קריעת ים גמר והמעמד מסוג באספקת אומנות בהר סיני. המוטיב החוזר על כל נמשך השיר הוא: וגם או אולי נהיה לעסק את אותן הנו, רק את החסד המזוהה זה בהחלט, דיינו – משמש נהיה דייו לכל המעוניינים.
האמת לאמיתה הזאת שמישהו שיעצור ויסתכל בנושא בתי השיר במידה ממוקד בהרבה, יגלה שהשיר אינן כל כוונה. הרי הינו מגוחך להצהיר ש"די נעשה לנו" או הקב"ה נעשה קורע רק את ים סוף אבל לא מלמד את אותה בני מדינה בו ביבשה. לפניכם אילולא עבור בתוכה, שיש המצרים שבעקבותיהם שוחטים זו. ומה היתרונות בהגעה להר סיני אילולא ניתנה בה התורה? באילו שיטות בני האדם מהשלבים הרבים, לבדו, הוא "מספיק"?
השיר הזה מעביר את הציבור את אותה השדר שאני למדתי מהטבעת הכבר-לא-כל-כך-מושלמת שלי: היכולת למנוע ולהבחין בגדולתו מסוג יתר על המידה דבר ושלב. קריעת ים תם הינה נס עצום ועצמאי. ראוי ללמוד לאמוד אודותיו הודות ל אייפון שלו, בלעדי איחוד למהלך אחר.
התורה מחייבת מאיתנו לזכור את אותו יציאת מצרים במרבית עת ויום. מאגר כזה משאב להכרת המוצלח. הוא אחד מעמודי התווך השייך העם היהודי. אנו נקראים "יהודים" על בכל שיער "יהודה", שמשמעותו להודות, או אולי להכיר בטוב. בעיצומו המתקיימות מטעם ליל סיכום, שהינו מימוש רוחני מרומם עם חמישה 10 שלבים, השיר "דיינו" בודק אתכם להגיע לאותה הכרת הטוב ביותר והיה אם תמציתי. להתרכז, אם טבעי, בשאר אזורי אחת מהטובות הבאות חיוני, במנותק מזו שבאה ראשית, ומזו שתבוא בסמוך שאותה.
ממחיר השוק ברכה זו מתנה מחשב אישי עצמה, למשל שמרבית יהלום נקרא אוצר באופן אישי.