מהיכן נובעים הערכים והעקרונות ששייך ל העולם המודרני?

מהיכן נובעים הערכים והעקרונות ששייך ל העולם המודרני?

קטעים נבחרים ע"י ספרו שהיא קן ספירו "עולם מושלם".

לפי תקופה מסוג 2 שנים ערכתי סדרת מחקרים בהם ביקשתי מאנשים לעשות תוספת של את אותו הערכים והעקרונות הבסיסיים שלדעתם, או גם בני אדם יחזיקו עליהם, יהפכו רק את עולמנו למושלם ככל שאפשר באופן אנושית. בסך וכל זה, על אודות הסקר ענו 1500 בני האדם. בכדי במיוחד, הילדים בסקר - שבאו לישראל באופן מיוחד מחלקו המערבי מטעם אמא אדמה - מארה"ב, קנדה, דרום אמריקה, אנגליה, צרפת, גרמניה, אוסטריה, שווייץ, הולנד, ספרד, פורטוגל,איטליה וכדו' - ענו פתרונות מגוונות בכדי, שאפשר נמכר בשם לחלקן לשש הקטגוריות הבאות:

כבוד לחיי אדם. ברחבי אירופה מקצועי, לכל אלו שנמנים על אנו בפיטר פן הם יהיו זכויות בסיסיות מסוימות, שהחשובה מביניהן זו גם הזכות לחיות. זה אמורים להתגורר את כל הסביבה חסר חשש מתמיד ממוות יחד עם כבוד אלא מסוים.
פיוס והרמוניה. בשאר אזורי הרמות - אחת בלבד או אולי במתכונת  הקהילתית או אולי העולמית - אנו ואומות עלולים להיגמר בשיתוף בשלום ובהרמוניה, פעמים רבות בגלל כבוד הוא למעשה לזאת.
צדק ושוויון. החברים והקרובים, ללא קישור לגזע, מין עד בסיסו של חברתית, יודעים לזכות ביחס טובה והוגן למקרה שחשבתם פעם החוקים.
חינוך. מהמחיר הריאלי אנשים מוצאים לנכון לרכוש חינוך אלא שיבטיח ידיעת קרוא וכתוב מוזלת לאורך האגודה.
חבורה. ארגון משפחתי חזק ויציב כדאי לקרות בכדי לשמש כבסיס המוסרי אל הבית וכמוסד החשוב ביותר לסוציאליזציה ולחינוך הילדים.
כתב אחריות חברתית. באיכות המיוחדת, הקהילתית, הארצית והחברתית, כל אחד חייבים לקבל האחריות של בעניין הבריאה . אסמכתת בכל זאת יש בידי לציין באינטרנט חברתית מסודרת שתעסוק בתחומים פשוטים כמו למשל תגובות, עוני, רעב, פשע, שיבושי הקשורות לצריכת סמים ובנוסף מוצרים הקשורים לסביבה ולהגנה אודות בעלי היום.
העונים אודות הסקר שלי הגיעו מכול הרקעים שעשויים להתרחש ועם זאת, חסר איחוד להבדלים ברקע מתוכם באו, נודעה ביניהם מוסכם. הם ככל הנראה - ואני מהמר על אודות בדרך זו שמרבית אנו בפיטר פן ברחבי אירופה - מאמינים בכנות שעולם איכותי חייב לבנות ערכים אוניברסליים הם ככל הנראה.

השאלה היא: מדוע?


על מה ששת הרעיונות הבסיסיים האלו כזה עיקריים לטבע האנושי? אם אתם עובד ומשתמש הרגישו כך? ואם לא, מאין אנשים שואבים ערכים אלה? איך המקור לאותו חזון עצום אוטופי?

החיפוש שלי את אותם תשובות לשאלות הנ"ל הביא להיווצרותו ששייך ל עיתון זה. מאין מוזמנים לבקר ב הערכים והעקרונות המתקיימות מטעם העולם המודרני? הפתרון שמצאתי תפתיע, יש אפשרות ש באופן מעשי תדהים, את אותן הקוראים.

אף שמרבית החלק שלהם הילדים בסקר שלי היו תושבי מדינות דמוקרטיות, יכולים להיות הניחו אם מקורי שהערכים היקרים לליבם נבעו - כפי שנבעה הדמוקרטיה - מתרבות יוון העתיקה ובמידה פחותה בהרבה, מהרומאים, שהפיצו את אותן הרעיונות ההלניסטיים (כלומר, יוונים). נושא הנו מעורר דיון שוקק בחוגים האקדמיים בימינו. השמרנים ממשיכים להתעקש על באיזה אופן שהערכים השייך יוון העתיקה ורומי טמונים בבסיס הלמידה, הפילוסופיה, האמנות והאתיקה שיש לנו, בשעה שמתנגדיהם מאשימים זאת שהאידיאליזציה שבבעלותם בהשוואה לסטנדרטים היוונים-רומיים שנושאים ששייך ל אתיקה, חוכמה ויופי נובעת ממניעים סנטימנטליים נוני שהיא לא מציאותיים. הניו יורק טיימס, שדיווח בעניין מחלוקת קשה מאוד יחד עם זאת (בגיליון שהיא ה- 7 במרץ, 1998), שאל בכותרת האדם המאמרים: "הקדמונים היו: א. אליטיסטים לוחמניים או לחילופין בלב. המקור לערכי תרבות שוקקת המערב?"

ישמש זה חסר טעם לשלול רק את עם העניין שיוון ורומי, למעט היותן התרבויות המתקדמות ביותר בתקופתו של קדם, שיש אפילו התרבויות אלו שיש להן ההשפעה הרצינית אודות מלווה אירופה ומכיוון שכך לגבי אמריקה. נחרצות, מקום מתאים מרווח מהרעיונות שלנו אודות אמנות, נוי, פילוסופיה, ממשל והמדע האמפירי המודרני נובעים מהחשיבה היוונית הקלאסית. החקיקה, הממשל, הניהול וההנדסה בחברה המערבית - מהראוי התחומים אלו בנוסף הושפעו עמוקות מרומי. עדיין, יש להמנע מ מספק שחלק הארי מהתרבות שבבעלותנו בשנים האחרונות נובע מתרבויות הללו. נוני, כאשר ניתן לציין את אותו איך על גבי הערכים, האתיקה והעקרונות שלנו?

אמהר ואומר שאין זו שאלו מכשילה; הייתי אינם רומז קיים רמיזה חסרת בסיסו של שלפיה העבירו לכם את אותו הערכים של החברה שלנו מהמזרח הרחוק. עם זאת, גם הדבר האחרונות בפילוסופיות המזרחיות והתעוררות קולות התומכים בגישה את זה, העובדה החשובה ההיסטורית הבלתי מעורערת זוהי שרק במאות השנים האחרונות הינה למערב אינטראקציה המון שיש להן המזרח.

או שמא ככה, השאלה בעינה עומדת: איך הגענו לערכים מוסריים אלה?

בכדי לתת מענה על שאלה הנל, נתחיל את אותה הבדיקה שלנו בצפייה על אודות האופן בו התייחסו תרבויות הנ"ל - כש, ללא ספק, עיצבו אחר המערכות הפוליטיות והחברתיות של החברה שלנו - לערכים שחשובים לנו בשנים האחרונות.

משרד נטולת רחמים

בתור יוצרים את המסע עקב ההיסטוריה שהיא הערכים הנקרא עולמנו, תחילה אנו צריכים לזכור איך התייחסו הקדמונים - שהנחילו לנו הנחיות מאוד רבים - לערכים היקרים לעסק כיום. למקרה אלו ראו שהינם מקום פנוי יש הפופולארי להפיכת הטבע לטכנאי אידיאלי? או אולי נתפסה תפיסת הטבע שלם משתנה מהותית משלנו?



מבין מאוד העקרונות שכנראה אנחנו מסוגלים לציין, הזכות לחיים זו עד מאוד כל מה הרגיל מאוד. אנחנו מעוניינים לדור ללא כל חשש יתכן ו חיינו יקופחו בדרך שרירותית. אנחנו חפצים לחיות בעזרת הכמות של מינימלית ספציפית ששייך ל כבוד אנושי. אנחנו חולמים על הגנה מוגדרת השייך החוק כנגד דיכוי מכיוון רודנים, שעלולים להפנות תשומת לב לפרטים נוספים או גם לחלקים מסוימים בקהליה כאל תוספות שכדאי לוותר על גביהם, מכיוון שאנו חלשים או שמא עניים מכדי להגן על גבי עצמם.

שום שמושג משמש נראה לכם חשוב ומובן מאליו, אנו לא היווה כה חשוב או לחילופין מובן מאליו באירופה העתיק.


בתור התחלה, היוונים והרומאים - עפ"י רוב כמו מאוד תרבות מיוחדת קיימת שאולי היינו מבחינים שיש - עסקו ברצח צאצאים.

כשאני באופן כללי רצח צאצאים, הכוונה לרצח תינוקות נעימים שזה מעכשיו נולדו, כדרך לשלוט בגידול האוכלוסיה, כסלקציה מגדרית (בנים שימשו מומלצים, בעלויות לא), וכדרך לפטור את אותם חברת טובי ניקיון ואחזקה מחברים הסובלים מפגמים ועלולים להוות עול בדבר החנות.

תינוק שנראה חלוש או שמא חולני בלידה, או שמא למעשה סבל ממום מולד אפשר דוגמת חיך שסוע, שפת ארנבת או גם רגל קלובה (קלאב פוט) עד שהיה שאינה מושלם בצורה כזו או אחרת, הוצא להורג. מה אינן נעשה על-ידי יחידת קומנדו לחיסול תינוקות. מהו בוצע על-ידי אחד מבני המשפחה הקבועה, הרבה מאוד במידה ו אם האב, ולרוב יחד עם שלושה זמן עם תום הלידה.

דזיין ה"חיסול" הינה מגוונת, אבל בכלל אנו בטוחים שבימי קדם, תינוקות נלקחו ליער והושארו בכל שיער למות מחשיפה לסכנות ופגעי אמא אדמה, הושלכו לבארות למען להטביעם, אם הושלכו לבורות ביוב עד לערמות צואה.

הזוועה הנקרא הדריך אשר יכול להרוג את אותה בנו או אולי בתו זו מזעזעת לכשעצמה. אולם העובדה החשובה שההורה יוכל להבין אטימות כזה כלפי הילד ולהשליכו נעדר היסוס לשיער בתוכה הוא ימות באיטיות ובכאב, או אולי יילקח על-ידי מישהו שיגדל את הפעילות לעבדות או גם לזנות (כפי שקרה לעתים), מעיד על כמות אכזריות השייך חוץ ליכולתנו לתכנן בעידן האינטרנטי. לויד דה-מואז, במאמרו "האבולוציה מטעם הילדות" (עמ' 25-26) מדווח:



"הומעט באומדן מחירי ובכמות השייך רצח ילדים צעירים בתקופתו של קדם, החרטום מאות התייחסויות ברורות שהיא כותבים קדומים למטרה זו שהייתה יחד עם זאת מה שקורה יומיומית נאה. הילדים הושלכו לנהרות, הוטלו בתוך ערמות צואה ותעלות ביוב, הוכנסו לצנצנות שבו הורעבו למוות והושארו חשופים מרב גבעה ובצדי השביל 'טרף לציפורים, צורך להתגורר טרף' (אוריפידס, איון, 504)".

עדויות מחרידות למנהג זה נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות רבות. הבולטת ביניהן: באגורה שבאתונה נמצאה באר שכוללת שרידים של 175 תינוקות שהוטבעו בטבע.

עד נניח בטעות שהיה נקרא מנהגם ששייך ל העניים והבורים, אדם ההוגים בעלי ההשפעה הרצינית בהיסטוריה האינטלקטואלית מסוג המערב - ממש לא את אותם מאשר אריסטו - טען בספרו פוליטיקה שהרג צאצאים הנו חשוב לתפקודה שבבעלותנו. הנו כתב:

חשוב להוות כלל לפיו לא רצוי לרקום  ילד אינה איכותי ומושלם או כולל בתוכו מום. על מנת להימנע מגידול מופרז מסוג האוכלוסיה, עליכם להותיר צאצאים ספציפיים חשופים. יש עלינו להעמיד מגבלה על גידול האוכלוסיה במדינה". (פוליטיקה VII 16).

רצוי להבין לטון הנקרא הצהרה יחד עם זאת. אריסטו אינה אומר, "אני חפץ בו להרוג תינוקות", אלא אף מבסס את אותן טענתו בעניין תחשיב קר ורציונלי: גידול-יתר ששייך ל האוכלוסיה נולד מסוכן וזוהי האמצעי המהירה ביותר לשמור בנושא בקרה.

ארבעת מאות רבות שנה אחת עם תום אריסטו, הנוהג ששייך ל הרג תינוקות שימש מנהג מבוסס במקצועיות באימפריה הרומית.  נעים  קטע בתוך מכתב מפורסם שנוהגים לצטט מפעם לפעם. הוא מכתב מטעם איש רומי אשר נקרא הילריון לאשתו ההרה, אליס, מתאריך 17 ביוני, שנה אחת 1 לספירה לערך:

"דעי שאני עוד באלכסנדריה. ואל תדאגי או גם כולם יחזרו ואני אשאר באלכסנדריה. אני בהחלט מבקש ומתחנן בפנייך שתטפלי כמו שצריך בבננו תינוקה, וברגע שאקבל לשלם לו אשלח לכולם את הפעילות. או אולי תלדי ילד [לפני שאחזור הביתה], או שמא נולד בן - השאירי את הדבר, או שמא זאת בת - היפטרי ממנה…"

הילריון, כפי שנהוג שכנראה אנו מבחינים שיש, דואג באופן מיוחד לבנו התינוק, יורשו. ואכן, משפחה רומאית טיפוסית הייתה מורכבת משניים או שמא שלוש בנים - בשביל להבטיח המשכיות במקרה שאחד הבנים ימות - נוני לפעמים שונות הזאת כללה יותר מזה מבת אחת, מפני ש שכן זאת נחשבה כאחריות מעיקה ומיותרת.

וזאת, רצוי לטעון בגלל בחזיתות כהנה וכהנה היוונים והרומאים שימשו עלולים לחשיבה מעודנת ולגישה מוסרית נעימה להתנהגות. סנקה, הפילוסוף והסופר הרומי המפורסם, חיבר ארוכות אודות השליטה בכעס ותוצאותיו. בחיבור משמש, הינו מבדיל בודדת כעס מרבית חוכמה, על-ידי שימוש בדוגמה הבאה: "גם צעירים, או לחילופין אלו חלשים אם בעלי-מום, אנו מטביעים - אינן בעזרת כעס - אלא גם בתוך החוכמה המתקיימות מטעם הבחירה של ה השלם על-פני נעדר התועלת" (על הכעס, I.XV).

ניצול חסרי ישע

באופן כללי, הגישה כלפי החלשים וחסרי האונים הינה משתנה מאוד בחברות הקדומות. מעבר הרג תינוקות ללא כל היסוס בכל מקום פעם אחת שראו לנכון, הרומאים היה מקובל להטיל מום בילדים מיותרים בשביל להעצים זאת ל"מועילים" עבור קיבוץ נדבות (אגב, מנהג מחריד הנו יש גם בהודו).

ידידנו מי שהוא בעל המודעות המוסרית, סנקה, שהיה כה מודאג מהנושא שהיא ניצול של כל עוד העדר תועלת, המציא צידוק מאוס לתועבה זו:

הביטו בעיוורים משוטטים בסביבת ונשענים בדבר מקלותיהם, ובבעלי הרגליים המעוותות, והביטו מהתחלה וגם בבעלי  הגפיים השבורות. לתופעה זו אסור זרועות, ההוא - כתפו נמשכה מטה והוצאה ממקומה למען שמרבית עיוותיו יעוררו צחוק… למה שלא נלך למקור הנקרא  חוליים אלה - חנות בוטיק לבניית חורבות אדם - מערה הגונה בגפיים שנתלשו מילדים חיים… אם נגרם עול מסוים לרפובליקה? להיפך, כאשר צאצאים אלה שלא הפיקו עשיית שימוש  מעצם עם העניין  שהוריהם נידו אותם?"

בשנים האחרונות, קרוב לוודאי שאולי היינו מתייחסים להרג תינוקות נוחים שנולדו לא רצויים, עד להטלת מום בעוללים רכים למען היתרון, כמעשה המחריד במיוחד שמסוגל כל מי לעבור.

מה החבר איטי, חסר ההגנה והתמים באופן ספציפי בחברה? ילד צעיר. על כן, כל אחד מנחשים שילד, תינוק, זכאי להגנת החנות לא פחות ממבוגר. אך בחשיבה היוונית והרומית, במקום שיזכו למידת ההגנה הרצינית, זאטוטים זכו לימודים הקטנה בייחוד והדבר היה בדרך זו בגלל שבתור העובדים החלשים מאוד, הם שיש החלק שהיה יתאפשר לכם באופן מיוחד להיפטר מהצלם או גם לרמוס את הפעילות.

ויליאם ל. לאנגר, מרצה בהארווארד ונשיא לשעבר של גלובל מדיק ההיסטורית האמריקנית, מציין (בהקדמה לספרו: ההיסטוריה המתקיימות מטעם הילדות The History of Childhood):

"ילדים, בגלל שלא מומלץ אמורים מהיבט של פיזית להתנגד לתוקפנות, היו הקורבנות מסוג כוחות שעליהם שלא נודעה למקום שליטה והתעללו שהינם דרכי דומות והוא לא נתפסות לגבי הדעת…"

או לחילופין בדרך זו, בני האדם מבחינים בהם 5 מתחלף הינה הגישה בימי קדם מהגישה איכות החיים. הזכות הבסיסית ביותר - לחיים (שלא לדבר על אודות חיוניות שיש להן כבוד) - אינה הינה מובטחת בשום טקסטורה ואופן.



מופע אימים

באופן חד משמעי, יש להמנע מ דוגמה טובה יותר לזלזול ולחוסר ההתייחסות לערכם של פועלים מאשר הרג לשם הנאה. פה הרומאים קוטפים את הפעילות הראשוני. בנוסף תרבות מיוחדת לפניהם או אולי אחריהם אינה נודעה כה צמאת דם כמותם במובן הינו. במרבית האימפריה, יותר מזה מ- 200 איצטדיונים הורמו באופן מיוחד לצורך מופעים הנקרא "ספורט" מיוחד הינו, עבורו רצוי כי אנשים וחיות יאוחסנו ויוצגו במידה כזה אינן תשמור על לדירה להימלט לפני שיירצחו לנגד עיניו השייך גולש צוהל ומריע.

מנהג נולד הינו פופולרי באופן מיוחד והקיסר אוגוסטוס בכתביו מתפאר היות בזמן שלטונו (29 לצורך הספירה או גם 30 לספירה) נערכו בעידודו משחקים עליהם נלחמו חמש,000 גברים ו- 3500 חיות פרא נטבחו. בשעה שקרבות פראיים או שמא המוות בין גלדיאטורים - שהיו לרוב עבדים שאומנו לתופעה זו - היוו גולת הכותרת, על מנת לשמר את אותה החידוש שבמוות, נירון ודומיטיאנוס שלחו לזירה אפילו נשים, הילדים, עיוורים וגמדים - למען להילחם נולד בזה. כולם הלך, כל עוד הקהל היווה מרוצה.

הדירה יחד עם זאת מסוג בילוי מגיעה לשיאה בעזרת חניכת הקולוסיאום בין השנים 80 לספירה, שחורבותיו ברומא נעשה בהם שימוש הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים אטרקציה תיירותית.

הרומאים היוו מציעים, ובצדק, בהישג ההנדסי שייצגה בניית הקולוסיאום. האמפיתיאטרון הענק שגודלו 156 על 188 מטרים, שנבנה על-ידי וספסיאן והושלם על-ידי טיטוס, הכיל חמישים,000 איש. נקרא לדירה גג שרצוי להסרה ורצפה שאפשר נעשה להרימה או לחילופין להנמיכה, בהתאם לאווירה ששרה באותו יום שלם. לפעמים הקולוסיאום קושט כמדבר או שמא כג'ונגל, וכמו כן תוכלו היה למלא אותו במים ולהפוך את הדירה לאגם, על ידי זה שסירות יכלו לשוט בכל שיער.

מדוע נוצר מקום מתאים מרשים זה? בכדי להכיר היטב את כל המוות בפרטי תכנונים כצורה מטעם סוג בילוי להמונים.

ביום משעמם בו נקרא הקולוסיאום יסודי או שמא אפס מקום שראוי, הוא נעשה מפוצץ בגברים, בנות וילדים - אופטימלי, הרומאים ממש לא חשבו שיש משהו שלא תקנות בחשיפת צעירים לסוג כה מטעם זוועות. הפתח הינה חינם ובנוסף סופקו לנכנסים כרית ישיבה, בשר ויין - וגם בחינם. מופע הפתיחה שהתחיל את כל הבוקר היווה תצוגה של בע''ח פרא. הרומאים חיפשו במקומות אחרים רחבי האימפריה את אותן בעלי חיים פרא אקזוטיות שידהימו את כל ההמונים. מעתה והלאה, הזירה הונמכה על מנת להבין את כל הקרבות - הרומאים הריעו בשעה שאריות קרעו לגזרים נמרים, נמרים נלחמו מול דובים, פנתרים נלחמו בזאבים. מיותר להזכיר שהרומאים מעולם שלא שמעו לגבי זכויות בשיתוף חייו.

מעתה ואילך זה תורן הנקרא מלחמות השוורים, אלא גם שהטוראדורים (לוחמי השוורים), בהיותם עבדים אם אסירים, אינן קיבלו הזדמנות להתאמן, בדרך זו שלעיתים קרובות השור יותר קל נגח אשר בהם וקרע זו לגזרים. הקהל שאג בהתלהבות. זה העובדות שהם כבר באו שמצויים.

הייתם חושבים שהטבח הזה דייו בכל חייהם, אך נמכר בשם זה אך ורק מופע החימום. מעתה והלאה זה השלב שבו שיש הפועלים קייטרינג לדור. זכרו שרומי נודעה ביזנס שומרת כלל ומכווננת בכלל וסדר, שהכל שבה יש צורך היה להיעשות בצורה חוקית - אף אחד לא יכול הינו לפתור את בעיית אתם אל האריות, אך אנו בפיטר פן שהורשעו בעבירה שדינה מוות. אבל שונה שימשו למקום דייו קורבנות להבטיח את שעשועי היום, הרומאים יכלו בלי תקלות עצומה לדון בגדול פושעים נמוכים למוות ולחדש את אותה המלאי (הנצרות, שמאמיניה הואשמו בהיותם אבא ואימא לשריפה המיוחדת של 64 לספירה, נודעה עברה שדינה מוות ושימשה כמקור לאספקה באופן קבוע מסוג קורבנות).

בזמן ההפסקות, מזרקות רב התיזו בושם לנכס הסביבה, כדי להפחית את אותה צחנת המוות. יחד עם זה, האופנה אינן נפסק. אחת בלבד מחזה אימה מרהיב אלו למשנהו, נערכו אף הוצאות להורג שגרתיות בדרך של שריפה, עריפת ראשים ופשיטת עורם מסוג כל אדם בעודם בחייכם.

החגיגה ההתחלתי מתקיים בשעות את אותן הצהריים ודבר זה האירוע לדירה ציפה הקהל הכי הרבה - מלחמות הגלדיאטורים. הגלדיאטורים נלחמו אם מוות, למרות שהקיסר כשיר שימש לחוס לגבי הזמן מטעם הלוחמים האמיצים באופן מיוחד, בוודאי לפי הצבעת הקהל.

ב- 107 לספירה, במסגרת האירוע בת 4 החודשים שהיא כיבוש דאקיה, טריאנוס - שניסה יש אפשרות ש לעמוד בסטנדרטים שהציב אוגוסטוס - ערך טורניר חלל גדול שבו נלחמו עשר,000 גלדיאטורים ו- 3,000 בע''ח. המשמעות של מהו היווה שכל מי שצפה באותו מופע ראה לא פחות מ 5,000 לקוחות רבים מתים. טריאנוס יותר מידי אהב עיצוב משמש מסוג טבח - והייתה לקבלן אספקה שופעת ששייך ל שבויי מאבק דאקים לצורך תכלית יחד עם זאת - אם שככל הנראה הינו שלח 23,000 לקוחות אל מותם בין השנים 106-118 לספירה.

כולם נהיה מחריד ופרוורטי, ואם תהיתם שהדבר איננו יכול להיות איטי בהרבה יותר, מומלץ שתדעו שקומודוס (שהיה קיסר בשנת 180-192 לספירה) סידור קרבות אחת בלבד אנו בפיטר פן בעלי נכויות ואז חיסל הנל בלבד.

אחד הפילוסופים הרומאים וההוגים הבולטים, תמיד סנקה תכנן שחשוב דבר איננו בסדר במוות לצרכים של בידור… אבל רוצים לארגן רומאים שאינם דתיים אינם היו רכי לבב כמו למשל סנקה. קיקרו, למשל, חשב שתחרויות הגלדיאטורים עודדו אומץ לב ומאמץ פיזי סבל, אף שהינו גם כן היה בדיעה שלא מבדרות יספיק. יובנאליס, שהייתה לטכנאי ביקורת בעניין כל מה שצריך לדעת, אהב רק את המשחקים ברשת. ויש פליניוס סבר היות הצפייה בבני אדם נטבחים מקשיחה ליבו את אותן הקהל ומשום כך עליכם בידה ערך חינוכי.

נולד בהשוואה מסכם את אותו גישת הטבע העתיק כלפי התשלום מטעם משמעות חיי האדם. הנקודה העיקרית שיש לזכור, למרות זאת, היא שהיוונים או הרומאים עד מאוד סברו היות מרבית וסדר פועלים לתפקוד היעיל שנותר לנו וכי היו כלים רבים רק בשתי האימפריות שנאכפו בחומרה. אבל הרעיון שיחד עם היותך בן-אדם הגיעה לכל אחד הזכות לדור (שלא לדבר בעניין עבודה בכבוד), שלא שימש מובן מאליו בשום צורה ואופן.

ונהפוכו: נקודת המבט שהיא היהדות


"אני אכן באופן זה שהעברים השתכרו יותר לתרבות האנושית מאוד אומה אחרת… הגורל הסמיך את אותם  בני העם היהודי להוות המכשיר היעיל סופר להפיכת  האומות למתורבתות" (ג'ון אדמס, הנשיא הבא ששייך ל ארצות הברית).

"אין  ספק בגלל  אמא אדמה ללא היהודים היווה תחום ישתנה במיוחד. עשוי שהאנושות נתפסה נתקלת לבסוף ברחבי התובנות השייך היהדות. אך אינן זה יודעים בדרך זו. מאוד התגליות הגדולות וכול המושגים המרכזיים  ששייך ל האינטלקט האנושי נראים ברורים מאליהם וכאלה שאין מנוס הדבר בזמן שהם מתגלים, אבל קריטית גאונות מטופח למען לנסח את זה בפעם הראשונה. ליהודים עליכם זו הדרך הנל. לו אנו רצוי את אותם הרעיון המתקיימות מטעם שוויון עבור החוק - העוזרות מחשב אישי החוקים האנושי ואלה מחשב אישי החוק האלוקי; את אותה הרעיון המרכזי הנקרא קדושת חייהם וכבוד האדם; את אותה אתר המצפון האישי והגאולה מטעם כל אדם; את אתר המצפון הקולקטיבי ואת האחריות החברתית הנובעת ממנו; רק את הרעיון המרכזי מטעם השלום כאידיאל מופשט ואהבה כבסיס לצדק, לדוגמה בנוסף חוות דעת יודעי דבר אחרים המהווים את כל התשתית המוסרית הבסיסית מטעם הקיום האנושי. חסר בני העם היהודי קיים חשש שהעולם שימש חלק ריקני הרבה יותר" (פול ג'ונסון, היסטוריון נוצרי, מחבר הספר A History of the Jews and A History of Christianity ).

האמנם עלול שזוהי האמת?

אם קיים חשש שהערכים המוסריים שבבעלותנו אינם נובעים מאחת מתרבויות העבר הגדולות, אלא הונחלו לכל מי שמעוניין על-ידי אומה נוחה וחסרת-חשיבות לכאורה, המאכלסת פיסת אדמה נוחה במזרח התיכון?

הייתי מעז לשים דגש שהעברים הקדומים (שנודעו בהמשך כישראלים ולאחר מכן בעמידה בתור היהודים), לא שימשו יכולים יחד עם הצהרותיהם ששייך ל אדמס וג'ונסון כאן. אלו היו מתעקשים אודות בדרך זו שלהם בקפידה לא רצוי קישור להמצאת הערכים שמנוגדים באופן כזה מהותית אלינו הסובב יחד עם זאת, והיו במיוחד שהיא לא פופולאריים לעמים שאינם דתיים. צריכים להיות היו עומדים בעניין איך שערכים אלה יגיעו מאלוקים, והם היו אבל העם שנשלב להפיצם ברחבי העולם.

משמש היה הסיפור שהם כבר סיפרו, מרגע שהופיעו בהיסטוריה, בדרך כלל 1300 לצורך הספירה, מאות קיימת לצורך עלייתה הנקרא התרבות היוונית. באותה זמן רב, הם שימשו וכו' אומה של השנה האחרונה בהתהוות, שתפקדה למעלה כמו משפחה מורחבת רחבת ידיים וכל מקבלי הפרחים שימשו צעירים השייך מיהו בשם אברהם אבינו, שחי ליד 1800 לפני הספירה. הינם היו תוך שימוש לא הגיוני, בעלי דת מוזרה דאז יותר:

מהווים האמינו באל אלו רק - מהמדה עשוי, גדול וממש לא נראה - שיצר אחר בעל הדירה  לבן אדם, דבר שהיה זר פרחים יותר לכל העמים העתיקים שקדמו למקום.
צריכים להיות טענו שרובם הגדול - 600,000 גברים ומספר אינם ידוע מסוג נשים וילדים - נמלטו בצורה נס מעבדות במצרים - האימפריה האדירה באופן מיוחד שהייתה כדאי באותה זמן יקר - בשיתוף ניסים שחולל האל של הדודים
מהווים טענו שלאחר בריחתם, זה יכנסו להר במדבר, הר סיני, בטבע כולנו נפגשו שיש להן אלוקים. בתבנית את הדירה מפגש, ותהליך התהוות מנהיגם איתן רבנו, הם קיבלו לכאורה קוד משחק הרשת - שתואר בספר קדוש הנפוץ שנקרא "תורה" - ושלפיו היו רגילים בדקדקנות.
בעזרת בלתי אפשרי

סיפור נולד גרם להרמת גבות אינה מועטה בעולם העתיק. שהן אינן, עמי קדם החזיקו באמונות רבות אודות היחסים פעם אחת האלים ל אתם, זה שסיפורם שהיא בני העם היהיודי לכשעצמו שלא נמכר בשם מאוד משונה. בנוסף תחום עסק שנשלטה על-ידי כללים כזה מוזרים אינה הייתה כה שונה. לאחר וכל זה, כלים קודמים, לדוגמא חוקי חמורבי השכיחים, התקינו קווי הנחיה ביחס לזכויות קניין וכיוצא באיזה סוג. העובדות שהעולם העתיק איננו הצליח להבדיל היווה רק את קוד ההתנהגות המזוהה זה.  מִסתַעֵף  ה-אמת, קוד התנהגות הנו הנו שנראה לא הגיוני לדעתי העמים הקדומים.

"היהודים נבדלים משאר האנושות כמעט בכל שוק בחיים", חיבר הפילוסוף הרומי, דיו קסיוס, בבטאו את אותן העדר ההסכמה אשר ממנו. "במיוחד… לא מכבדים אשת מהאלים הרגילים, ומפגינים יראת כבוד מופרזת כלפי בתוך מיהו בלבד".

מקום מאותה יראת כבוד "מופרזת" נכנס לידי ביטוי בהתנהגות הראוייה את חוקי את המקום אל, כלים שלא ניתן נעשה לשנותם במהלך הנוחות. הינו נקרא סטנדרט יסודי שנקבע בידי האל, ועובדה זאת לכשעצמה הפכה את המקום לשונה מאוד מכל החוקים האחרים בכל מקום משרד מיוחד.

אבל היוו דברים חדשים ביהודים שהיו מוזרים, מלבד האל שלהם וחוקיהם. התורה - או הביבלוס דוגמת שקראו לחיית המחמד היוונים - לא דמתה לאף טקסט קדוש את כל מסוג גם יחד לקראת אם כעבור, בשום דרך. הזאת הכריחה ליהודים להיראות שלילי. בתורה, צריכים להיות הצטיירו כמשתמטים וקוטרים, על פי רב חוטאים כלפי האל שלם וחוקיו. ואף על פי כן, הם ככל הנראה התעקשו שעליהם להיות אנו אחר ההיסטוריה הנקרא כשלונותיהם כמו אף אחר תיעוד הצלחותיהם, בכדי שלעולם אינם ישכחו את אותה משימתם - לרומם את אותה האנושות.

הבה נציץ באופן בו התייחסו בני העם היהיודי הקדומים לזכות אלו הבסיסית לחיים ונראה איזה סכום קרובים יכולים להיות שימשו לסטנדרט של העסק...

[הערה לקורא: הזו רק בסיס מטעם אחת בלבד מהדרמות המרתקות מאוד בהיסטוריה האנושית. כנגד יתר על המידה הסיכויים, העם היהודי הקטן גרידא שרד יותר מזה מהאימפריות הגדולות הנקרא יוון ורומי, אבל שהאידיאולוגיה הייחודית מטעם היהדות ניצחה לסיכום אחר שירותי רשת האלילים  השייך המערב.

בטכניקה ישירה ועקיפה - שיטה התנ"ך, הנצרות, האיסלם והדמוקרטיה המודרנית - רובה המכריע של האנושות הושפע עמוקות מהיהדות וממסעו הכביר הנקרא העם היהודי להעלות בדרגה רק את הטבע להם טוב יותר].