למה ישנו מנהג יהודי קודם להדליק נר בימי האבלות וביום השנה לפטירת אדם?
כולם אפשר לראות את אותה המנהג מטעם הדלקת נרות נשמה. יכול האבלים, בבתי הקברות, יתרה מזאת מחבבים להדליק נר נשמה בצינורות מספר ימים כיפור, שמיני עצרת (שמחת תורה), שביעי ששייך ל פסח ושבועות.
מטרת ההחלקה להדלקת הנר זו בגללי הד מסמל רק את נשמת אחד, כגון שמבואר בפסוק (משלי כ, כז): "נר ה' נשמת אדם". למשל שהנר משמש להאיר את החושך, כך גם כן הנשמה מפיצה אור רוחני במחשכי החומרים והגשמיות. כשאנו רוצים לגרום גבוה לנשמות יקירנו, כל אחד משתמשים בנר שמסמל את האור חומר בעולם זה בוודאי, ואת טעמו שלנו שהינו ימשיך להאיר בזמן האחרון. סופר סתם קולמוס טעם זה, רצוי שאור הנר יהיה לתפילה וללימוד, ובזאת נשמת המת תתעלה בעזרת שאנשים מקיימים מאנשי מקצוע מהווים ומחזקים את אותם רמתם הרוחנית בזכות נשמה אותם.
בהמשך לאותו משהו, גם כן נדבה מסוג משאבים הרבה חשמל לדירתך כנסת מועילה גם הנוכחית, כיוון האור תומך ללימוד ולתפילה בדירה הכנסת.
יתרה מכך, הדלקת נרות היא סממן מסוג כבוד (אפילו בעת הזו, לציון אירועים חגיגיים וכמו שהזכרנו בדף על גבי הדלקת נרות שבת), ומשום כך במערך זמן כיפור אנשים מכבדים אחר השמחה המתקיימות מטעם קרבה לאלוקים ותשובה, בהדלקת נרות מסוג כבוד, ובכך נשמת המת, שלכבודו הדלקנו נר מתעלה, (שהרי מכבדים את אותן חיי האדם הקדוש לזכותו), ומתקרבת לבוראה.
כמו כן, על פי חכמת הקבלה הנשמה עצמה נהנית מהנר, אפי' שהנר הנו גשמי והנשמה רוחנית. אנו צריכים קישור מוחלט רק אחת הנשמה לנר (כפי שמרומז בפסוק במשלי), ולכן היו רגילים להדליק בנרות הוא רק, וקיים שהקפידו בנושא נר בעלי שמן זית.