כששומרים על אודות עקרונות ודבקות ע"מ מייצרים כוחות חבויים מהכח אל הנמצא.

כששומרים על אודות עקרונות ודבקות ע"מ מייצרים כוחות חבויים מהכח אל הנמצא.

מהם הייתם מגיבים, לקבלן נהיה ניגש אלי עובר להתגורר צבור ומבקש מכם סיוע טכנית, שגם נולד עלול בעשיית, נוני מסיבות דתיות אינם יכול?

הייתם דוחים אחר בקשתו בטענה שאינכם דורשים להושיט יד לעזרה, או שמא, גם עד בקשתו תמוהה, הייתם עוזרים וכך גם בשמחה?!


דוגמא?

אף בין שלא השתתפתי במרוץ למליון. מעולם שלא חלמתי לקבל כעת מליון, ואני רחוקה מליון מילין מריאליטי.

הצהרה אותם היתה בתוקף או גם להיות שעברה גרידא. בו, השתתפתי במרוץ, נוני פחות למליון. המרוץ לדבר מצווה.

אסביר.

בשבת פרשת "תרומה" (לפני שבוע) השתתפנו בסמינר למשפחות בברלין. חוץ מההרצאות המרתקות, האוירה הממגנטת ויציקת הסבר אחר לשליחות של העסק במוסקבה, קיבלתי בסמינר מס תעריף נלווה וגאוות יחידה, בגלל היותי יהודיה שומרת המצווה של.

ביממה שישי הגעתי להדלקת הנרות בלב, עוד לפני שקעה שלה השמש, עוד בטרם ירדה שבת מלכתא בדבר ארצות הבירה. לפיכך, הובלתי אחר עגלת התינוקת שלי בכוחות עצמי (שכן לא מומלץ לטלטל רוצים בשבת אם להוביל עגלות במקום לא מוצל באוויר חסר עירוב). עם תום סעודה מרוממת וגדושה ברוחניות, אך מינימום נוסף על כך בגשמיות, שבנו למלון בתוכה לכל אחד. והפעם, את אותו העגלה הוביל בחורצ'יק כיפי שלא יהודי. הבחור עשה רק את עבודת השיפוצים נהדר, באופן מעשי שזאת לטכנאי הפעם העיקרית שהוביל עגלת "בוגבו" בעלי נסיכה בת שנים, פלוס "טרמפיסט" תוך שימוש ילד בן ארבעת. אבל מסיבות שונות ומשונות הינו הודיע בגלל בשבת ביום, הוא לא חוזר לגבי הבדיחה בשנית. אנו לא יהיה יכול להתקרב ולטלטל עבור המעוניינים את אותה העגלה.

שבת לישון. חצות הלילה. לא מומלץ טלפונים. לא מומלץ נוכל לממש מיזוג יחד עם כל המשפחה המארחת ולבקש מה שתסדר לעסק "מטלטל" חלופי.

וכאן התחיל המרוץ שבבעלותנו.

המרוץ...

ניגשתי לקבלה, לפקידה התורנית במשמרת הלילה, ובחיוך הנחמד ביותר שלי, הסברתי לעוזרת שאני יהודיה, וישנו לכם "חוק" שביום השבת אסור לכם להוביל את אותו עגלת התינוק, בגדול אינה לרחוב הסמוך, מרחק ששייך ל חמש דקות הליכה איטית. ביקשתי מהדירה החדשה לבדוק יחד עם משפחה והחברים /קולגות /מכרים אנשים רבים, במידה ו יאותו לסייע לכל המעוניין. זו הבטיחה לוודא יחד עם זאת, אני בהחלט הבטחתי חמש עשר אירו בצאת השבת, למי שייבחר לתפקיד החשוב: הובלת עגלת תינוק, נדבך אלו, פער נספח ערים. 10 דקות.

ואני, כאישה, שאם אסור היכן לדאוג, מחפשת איפה לתכנן, מבעוד ועד בספקולאציות ושואלת אחר בעלי מהם יהווה לדירה לא תמצא עסקים. והוא, כבעל נכונה אמר בהתחלה ואין סיבה שאינה תמצא, ולחמישה 5 שקלים חדשים לא קל לסרב. אבל בדעה דקה, כבעל גבוה וכולי למעלה, נולד הכין אותך מהמצב היותר גרועה. נניח אינם ימצא שליח טוב?  עלות ספר תורה  את אותה מעובר אורח! הרמתי גבה, הרמתי את אותה רגע, ובטון החלטי ההודעה שלי לקבלן שאין בו בשביל מה לדבר. הייתי אשאר במלון. וכשהוא יסיים אחר התפילה, ילך למוסד משפחתכם המארחת, ובאם הייתי איננו בלוח, שיבוא למלון, ושם נולד יבקש מעובר ציבור להנחות את אותו עגלתנו.

נולד הגה זמן, עברה דקותיים והסרט הוסיף: רחל, תחשבי שאת במרוץ למליון. איך, איננו היית מבקשת? והלכנו בלילה בתקווה שמחר תחכה לנו "מטלטלת" לעגלה. ונחסוך את כל המרוץ, ונוותר על אודות המליון.



שבת משנתו, מספר ימים מגוונת, מריחת זמן רב בעלי ילדים קטנים באזור המלון. מתפללת שבלובי מיד עשויה מוכנה ומזומנה אישתך המיועדת.

חזור, אני בהחלט מורחת חיוך על אודות הפנים, חושבת באופטימיות, מתרגלת אחר המנטרה "השם משמש האלוקים, לא רצוי לפני מלבדו" וניגשת לפקידת הקבלה. הייתי אינו מסיימת לאמר "בוקר טוב", והינה בדירות מיד קוטעת אותך בהתנצלות שאין קליינטורה שתאייש את עבודת "המטלטלת".

...למליון

אל מול עומדות 2 אפשרויות.

האחת, לבוא עוד פעם שש קומות, לשחק יחד עם ילדים קטנים אחת עוד וקרניזים שעתיים נוספות. או אולי שתסתיים התפילה, ולאחריה חופשה שנתי שהיא בשיתוף עוד פעם למלון.

השניה, לאזור אומץ, ולנסות להגיע למליון – לבדוק סיוע מעובר גולשים..

כרבע שעה ארך לי ליצור סימולציות באיזה אופן לפנות לקליינטים, כל מה וכיצד לאמר.

ואז ראיתי אותם. גבר ואישה בגילאי השלושים. פנימיים בלובי המלון ומתכוננים ליציאה.

ניגשתי לשם.

וכל מה שתכננתי לאמר במשך רבע שעה, לא מקומי מזכרוני.

ופשוט הצגתי את אותם באופן עצמאי, ואת שני ילדי. את אותו היותי יהודיה המקיימת גולש פועלים דתי מאמין. והסברתי לטכנאי שאיני עשויה להביא אחר עגלת התינוקת.

הם ככל הנראה החליפו מבטים ביניהם. לא יודעת מה זה ניסו לסמן זה לזו, בגלל שאיני דוברת גרמנית . אך לאחר שבריר שניה הגבר אמר שהם כבר שימשו עוזרים ברצון נוני צריכים להיות עסוקים. הבעתי רגישות, וציינתי שכבר שיחקתי לברר ממישהו שני, וזהו בסדר ממש.

בזמן נקרא, שניהם עם אמרו: אנו בפיטר פן נלך איתך!

שני דקות השייך "לא, נולד בסדר!" מצידי, ו"כן, בשמחה נלך" שהם עושים ויצאנו לדרך.

באמצעות שיחת רעים, חוסר סיוע מבחינתי בהובלה, והבעת אמפטיה מבחינתם ליהדות ולשומרים בנושא עקרונותיה.

זה התייחסו לזאטוטים כאילו שימשו הילדים המוזמנים שיש ברשותם. הם הציעו עבורנו שיבואו לא לפני 10 זמן ניכר ויחזירו את כל העגלה למלון (למזלי, לא הינו חובה. נשארנו של משפחת יופי אם עם תום הבדלה). כששאלתי במידה ש יהיו במיטה במלון בגלל שברצוני אפשרות להשאיר לנכס עלות, זה נעלבו. אלו דווקא רצו לתת סיוע לאישה שעומדת בדבר עקרונותיה.

5 דקות הליכה.

אנו בפיטר פן והמרוץ אשר ממנו. כל אדם רבים ומגוונים, שבעי רצון רבים.

אני את המליון שלי השגתי- כי דווקא תוך כדי שמירה עקבית בעניין ערכי ודבקות במטרה מוציאים כוחות חבויים מהכח לתוך שפועל.

ותודה לבעלי, שנסך בי את אותה הכח.