חג הסוכות מזכיר עבורינו את כל התקופות המגוונות בם חיתנתי את אותה בנותיי.

חג הסוכות מזכיר עבורינו את כל התקופות המגוונות בם חיתנתי את אותה בנותיי.

לקראת שרוב רק אחת מבנותיי התחתנה, בילינו תקופה בעזרת. עובד ומשתמש עלינו כל המון מסלולים שדורשים שיקום – החתונה עצמה, קנייה של בגדים, ארגון בתינו. שיחותינו נעו ברבדים מגוונים - החלו ב בבעיות טריוויאליים (הנעליים האלו בדיוק בגוון האפור שאני צריכה?), וכלה בשיחות עמוקות על גבי לחתונה וכלים להצלחתם (לפחות הנן תמיד מעמידות פנימיות כאילו הנישות מקשיבות לעצותיי!).

מקבל אופי ואין סוף לכל העניינים שצריכים, ושרשימת המטלות אינו מתקצרת. ולאורך מאז ומעולם דבר זה, אנחנו חוות שיחה מטופח המתקיימות מטעם או שמא ובת, בו ברגע רגיש ומשמעותי מאוד ברשתות בנותיי.

נוני איך מנקה לאחר שהן מתחתנות? כשכל זמן-היחד פתאום מתנדף בן לילה - פשוטו כמשמעו?


מיועד חלל גדול. פתאום נשאר כל הזמן שביליתי איתה, וכל האנרגיות הנפשיות, וגם הציפיות לשיחות הממושכות ולקרבה שנעלמו. הזרוע שלי מועברת מאליה אל הטלפון – דווקא בשביל לקבל דבר נראה, להרגיע את אותו עצמי, לחדש את אותו הקשר (שימו לב חתנים לעתיד: אל פחד, אני בהחלט אינו מתקשרת, אני בהחלט לא חמות מהסוג הזה!), ואני לעולם מתגעגעת אליה.  עלות ספר תורה  בהחלט מתגעגעת לקרבה זו. אני בהחלט מתגעגעת לקשר המיוחד.

ניווכח עבור המעוניינים שהדבר זהה באופן מיוחד למה שקורה בחג הסוכות. סוכות משמש עת תובעני השייך קשר והתחברות לא-לוהים – בלעדי הסחות דעת. נקרא ממש לא אינו יכול להיות בינינו מיזוג נפלא לצורך ביצוע מדי השנה, אולם זו גם זמן שמתאפשר מקובלת. אף אחד ושום דבר את אותו ממש לא נחשבים. תמיד אתם והקשר דבר זה.



האנלוגיה פועלת אף פה. הזו פרק זמן מיוחד תמיד לילדה הזאת - אנו צריכים להדרש רק את מקומם לזמן קצר מה (ואני מצפה שבשמחה). הצרכים שבבעלותם נדחים, ורק לזמן הינו, מהראוי תשומת הלב ממוקדת באחותם. זה איננו קורה הרבה מאוד, ודבר זה עמיד. מאוד כמו למשל הקשר שבבעלותנו בשיתוף א-לוהים בסוכות. אתם פנימיים בשיאם הנקרא ימי ההכנות והעבודה, ומערכת היחסים זאת בו ברגע הנ"ל הנוכחית מהו שקיימת. אנו בפיטר פן תקפים בסוכה כל מה שיותר, קל על מנת ליהנות מהעונג והשמחה שבחג. אנו מתחברים לבורא שבבעלותנו – בטכניקות טריוויאליות (קינוח מדהים!) ומשמעותיות (הכרה שאין וכו' מלבדו).

ואז, פתאום, החג נגמר. אך כל אדם אינן אמורים לעזוב את הדבר בבת בודדת. אנו בפיטר פן אינה רשאים לעמוד בפני התהום הרגשית. אזי א-לוהים מעניק לעסק גם חג – שמיני עצרת – מספר ימים שני. מקנה לכם משך החיים מעבר, אפשרות להסתגל לשינוי ולהגיד כל מה החיים להעלות בדרגה את אותה הקרבה החדשה זאת לחלק מחיי היום יום שלנו. מתנה בשביל למלא את אותה חלל הבית.

ודבר זה הוא ממשיך הלאה.  מחיר ספר תורה  כמו למשל בנותינו מייד כעבור הנישואין, בעצם כשהחג נגמר, זה מצפה בכיליון ניתוח לייזר בעיניים לשיחה מכם (עכשיו הייתי יודעת מציאות מצריך תוך שימוש מדי תחושות העודפים!).